ה"פ 18706-06-14

תקציר

המבקש ביקש לקבל את זכויותיו בחלקת קרקע הרשומה כבעלים של 8,468 מ"ר בטאבו, אולם כיום הקרקע רשומה על שמו בשטח של 6,700 מ"ר בלבד. המבקש טען כי הרישום הנוכחי התבסס על מסמכים מזויפים, לרבות צוואה שנייה, וביקש מבית המשפט לפסוק כי זכויותיו במקרקעין רחבות יותר ממה שנרשם. המשיבים, לעומת זאת, טענו כי בית המשפט נעדר סמכות לדון בעניין שכן מדובר בערעור על צו קיום צוואה, וכי זכויותיו של המבקש נרשמו כראוי על סמך צוואה שנייה תקפה, שהמבקש חלק על אמיתותה. בית המשפט מצא כי יש לו סמכות לברר טענות לזיוף מסמכים הקשורים לרישום בעלות על קרקעות. בית המשפט פסק לטובת המשיבים, וקבע כי המבקש לא הצליח להוכיח את טענותיו כי הצוואה השנייה, לפיה נרשמו זכויות המשיבים, זויפה או כי המצווה אינו כשיר לחתום עליה. זאת ועוד, בית המשפט דחה את טענת המבקש כי זויפה תשריט חלוקה ובו חתימות המצווה, שכן המבקש לא הוכיח טענה זו, וממילא לא היה לשרטוט ערך ראייתי לקביעת הבעלות במקרקעין. משכך, קבע בית המשפט כי זכויות המשיבים נרשמו כדין וכי טענתו הראשונית של המבקש אינה נתמכת. המבקש חויב בהוצאות המשיבים, וצו מניעה זמני שניתן קודם לכן הוסר.