פ"א 34466-04-10

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על צו הריסה מנהלי שהוציאה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב. הצו נוגע למבנה על גג נכס בתל אביב, שהוועדה קבעה כי נבנה ללא היתר. המערער טען כי לבית משפט קמא אין סמכות לאשר את צו ההריסה, אך השופט דחה טענה זו. השופט דחה גם את טענות המערער בדבר פגמים מהותיים לכאורה בצו, וקבע כי הצו ברור וספציפי דיו, וכי אין צורך לתקנו. זאת ועוד, אישר השופט את קביעת בית משפט קמא כי העבודות שבוצעו בבניין היוו בנייה חדשה טעונה היתר, ולא שינויים פנימיים או שיפוצים. השופט הסכים עם הערכתו של בית משפט קמא את הראיות שהוצגו, לרבות תצלומי אוויר ועדויות מומחים, אשר הוכיחו כי במקום הוקם מבנה חדש. גם טענות המערער בדבר התעלמותו של בית משפט קמא מראיות מהותיות נדחו, שכן השופט מצא כי בית המשפט אכן שקל את מכלול הראיות ומצא אותן בלתי משכנעות. לבסוף, שתי טענות הגנה חדשות שהעלה המערער, הנוגעות למושגים במשפט הפלילי של דה מינימיס וצדק, נדחו אף הן שכן הן הועלו לראשונה במהלך הדיון בערעור וחסרות שחר. נוכח הסכמת השופט עם פסק דינו של בית משפט קמא והימנעותו של המערער מלהביא ראיות משכנעות, נדחה הערעור וצו ההריסה אושר לביצוע מיידי.