בש"פ 6432/10

תקציר

נגד אדם שהוגש נגדו כתב אישום בשורה של עבירות פליליות, בהן חבלה, התחזות ומרמה, הוגש ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת לדחות את בקשתו לדיון חוזר במעצרו עד תום ההליכים המשפטיים. המערער טען, כי בית משפט קמא לא שקל כראוי את חלוף הזמן ואת השינויים בחומר הראיות שהחלישו את עניינה של התביעה. עם זאת, השופט קבע כי הראיות שהוצגו נגד המערער, לרבות עדויות העדים, נותרו איתנות וללא שינוי. עדותו של מוהנד עתמאנה, שלטענת המערער זיכתה אותו, נמצאה סותרת על ידי עדים אחרים ואינה אמינה. זאת ועוד, השופט לא מצא כל הצדקה לטענות המערער בדבר חלוף הזמן או שינויי הנסיבות הנטענים. השופט הדגיש כי מעשיו של המערער, שכללו דקירה של אדם וניסיון להשפיע על עדים, היוו סכנה לחברה. משכך, הערעור נדחה, ומעצרו של המערער אושר. החלטת השופט התבססה על המסקנה כי לא חל שינוי דרמטי בחומר הראיות המצדיק שינוי בצו המעצר, וכי חלוף הזמן לבדו אינו מצדיק את שחרורו של המערער.