ע"א 6010/15

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס למצב פרוצדורלי מורכב בו הוגשה לבית משפט קמא בקשה לעיכוב ביצוע, ולאחריה הוגש ערעור ובמקביל בקשה לעיכוב ביצוע. הסוגיה העיקרית שעמדה על הפרק הייתה לאיזו ערכאה נתונה הסמכות לדון בבקשה לעיכוב הליכים, ומהו ההליך הראוי לנקוט כאשר מוגש ערעור לפני שבית משפט קמא יכריע בבקשת השהייה הראשונית. השופט קבע כי במקרה זה ערכאת הערעור תדון בבקשה והיא לא תידחה, למרות המסלול הפרוצדורלי החריג. לגופה של הבקשה קיבלה השופטת את טענות המבקש, לפיהן מאזן הנוחות נוטה לטובת מתן השהייה. המבקשת טענה כי ביצוע מיידי של פסק דינו של בית משפט קמא יגרום לה נזק כספי בלתי הפיך, במיוחד נוכח הסכום הניכר הכרוך בכך (50 מיליון ₪). החברה שקיבלה את האשראי לא טענה כי עיכוב יגרום לה נזק בלתי הפיך או כי היה לה צורך מיידי באשראי. לפיכך החליטה השופטת להעניק את עיכוב הביצוע, בתנאי שהמבקש יעמיד בטוחה בדמות 2 מיליון שקל להבטחת נזק פוטנציאלי לחברה. החלטה זו מחליפה למעשה את קביעתו של בית משפט קמא בעניין עיכוב ביצוע ותוותר על כנה עד להכרעה בערעור.