ת"א 48965-10-23

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לערעור אזרחי, בו ביקשו המערערים לבטל פסק דין חלוט נגדם בעילה של מרמה. פסק הדין ניתן 15 שנה קודם לכן, והמערערת הייתה מודעת לו במשך רוב הזמן אך נמנעה מלפעול. מנגד, לא עלה בידי המשיב לאכוף את פסק הדין בשל תמרונים שונים של המערערת, לרבות פתיחת הליכי פשיטת רגל, אשר עיכבו את התיק במשך שמונה שנים. בית המשפט מצא כי טענת המערער אינה עומדת ברף ההוכחה הנדרש לביטול פסק הדין הסופי. עוד נמצא כי טענות המערערת בדבר דרכי מתן פסק הדין אינן מספיקות, וכי התביעה הוגשה בשיהוי של ממש. זאת ועוד, בית המשפט הדגיש את חוסר תום הלב וההתנהגות המתחמקת של המערערים לאורך כל ההליך המשפטי, לרבות ביטול ההליכים הפליליים נגדם מחמת חוסר תום לב. בהתחשב במכלול הנסיבות, פסק בית המשפט נגד הביטול, תוך שהוא מדגיש את חשיבות זכותו של המשיב לפירעון. הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה, ונפסקו למשיב הוצאות בסך 2,000 ₪.