בש"פ 9305/08

תקציר

במקרה משפטי זה, המערערים מואשמים בעבירות מין חמורות כלפי אחותם וביקשו מבית המשפט המחוזי בירושלים לחשוף ראיות שבידי המשיבים, לרבות עדים חינוכיים הקשורים למתלוננת. בית המשפט המחוזי קבע כי חל סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי ולא סעיף 43 המבוסס על פרשת מסראווה, והעביר את הדיון בבקשה להרכב המטפל באישומים העיקריים. המערערים ערערו על החלטה זו, בטענה שהיא פוגעת בזכויותיהם, שכן היה על השופט רביד לשקול באופן עצמאי את בקשותיהם. לטענתם, התמקדותו של בית המשפט המחוזי בסוגיות פרוצדורליות ולא מהותיות אינה ראויה, וערערו על ההסתמכות על מסראווה. הם סברו שסעיף 43 מאפשר להשיג ראיות במהלך המשפט, ולא מוגבל לשלב החקירה, מה שמציע כי יש לחשוף ראיות מוקדם יותר. המדינה טענה מנגד כי סעיף 108 מתאים, ומחייב שופטים המכירים את התיק העיקרי לאזן בין האינטרסים הן של הנאשם והן של המתלונן. התלונה, שהדהדה בייצוגה של האם, לא הצביעה על העדפה בין שופטים שומעים. פסק הדין דחה את הערעור בקובעו כי הסוגיה הפרוצדורלית אינה מצדיקה שהערעור יהיה שאלה פרוצדורלית בלבד ללא נסיבות חריגות. בית המשפט הדגיש כי סעיפים 43, 74 ו-108 לתקשי"ר מתייחסים לנקודות שונות בתיק. סעיף 43 מתייחס לחקירה, סעיף 74 מתייחס לעיון בחומר חקירה לאחר הגשת כתב אישום, וסעיף 108 עוסק בחומרים שאינם מצויים בידי החוקרים אך דרושים למשפט הוגן. בית המשפט הדגיש את תחולתו של סעיף 108 לאחר הגשת כתב אישום, המאפשר לשופט קמא שיקול דעת בגילוי עדים ומסמכים. בית המשפט הכיר בכך ששופטים הדנים בתיק העיקרי רשאים לדון בבקשות לפי סעיף 108, בהתחשב בהיכרותם עם התיק, אך שמר לעצמו את האפשרות למנות שופט תורן בהתבסס על שיקולים לוגיסטיים ומשפטיים, תוך איזון מושכל בין זכויות ההגנה לפרטיות. לפיכך, בית המשפט החזיר את העניין להרכב בית המשפט המחוזי כדי לדון בבקשות סעיף 108, המאפשר העברה אפשרית לשופט תורן במידת הצורך.