ער"מ 13927-05-23

תקציר

פסק הדין דן בהשלכות של איחור בהגשת ערעורים ובתפקידו של המזכיר המשפטי להבטיח עמידה בדרישות פרוצדורליות. השופטת מדגישה את חשיבות העמידה במועדים הסטטוטוריים ואת ההשלכות של איחור בהגשה, העלול לפגוע באופן משמעותי בזכויות הצד המשיב. במקרה זה, הערר הוגש ביום האחרון המותר, אך הוא לא עמד בדרישות הפורמליות, והמזכיר המשפטי לא אישר את קבלתו. המערערים טענו כי לא קיבלו הודעה על אי הקיבול, וגילו זאת רק שבועות לאחר מכן. עם זאת, השופט מצדד במשיב וקובע כי באחריותו של המערער לוודא שהערעור הוגש כראוי והתקבל מיד לאחר הגשתו, במיוחד כאשר הוגש ביום האחרון. לטענתם, יש לספור את תקופת החסד בת שבעת הימים לתיקון הערר ממועד הודעת המזכירה המשפטית, ולא ממועד הבדיקה השרירותית של המערער. בנוסף, השופט מדגיש כי בעוד שלמזכיר המשפטי יש סמכות לדחות מסמכים שאינם עומדים בדרישות הפורמליות, הוא אינו יכול להחליט אם ערעור הוא במועד, דבר המצוי בסמכותו של בית המשפט. ההחלטה מאשרת את פסק דינו של כבוד הרשם ודוחה את הערעור, תוך מתן שבעה ימים למערער לבקש ארכה, שאם לא כן יימחק הערעור. לבסוף, נדרש המערער לשאת בהוצאות הערעור, שנקבעו על סך 5,000 ₪.