ב"ל 25446-01-12

תקציר

התובע, הבעלים של חברת מ. אלפונס מתכות, טען כי עבר תאונת עבודה ביום 22.5.08, בעת שעבד בבסיס רעים, שהובילה לחבלות בכל חלקי גופו. באופן ספציפי, הוא טען שנפל מסולם בזמן שביצע עבודות התקנת צינור. באותו יום נקלע התובע לקטטה עם שומר הבסיס ואחרים, במהלכה נפצע. תביעת התובעת להכרה בנפילה כתאונת עבודה התקבלה תחילה על ידי הנתבעת, אך בהמשך בוטלה לאחר ערעור של אחיה של התובעת, מר גיל – שנכח אף הוא במקום העבודה – מתוך מניע של נקמה. התובע תבע את הנתבע לקבלת הטבות. השופט קבע כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לנפילה וכי טענתו אינה אמינה. גרסתו של התובע לאירועים סותרת עדויות אחרות, לרבות עדותו של מר גיל, והודעותיו הקודמות. יתר על כן, השופט מצא כי אין זה סביר שמר גיל, שעבד בקרבת מקום, לא היה מבחין בנפילה כפי שתוארה על ידי התובע. גם המסמכים הרפואיים והודעות המשטרה לא תמכו בטענת התובע בדבר הנפילה והפציעות שבאו בעקבותיה. בנוסף, דחתה השופטת את טענתו החלופית של התובע לפיה יש לראות בפציעתו מהקטטה תאונת עבודה, שכן היא התרחשה לאחר שעות העבודה ולא הייתה קשורה לעבודתו. לפיכך, החליטה השופטת לדחות את תביעת התובע והורתה לו לשאת בהוצאות הנתבעת, תוך שהיא מציינת גם כי התנהלות הנתבע הייתה ראויה. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים, עם זכות ערעור בתוך 30 יום לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.