בג"צ 9961/03

תקציר

פסק הדין דן בחוקיותו של משטר ההיתרים במרחב התפר, מרחב שבין הגדה המערבית לישראל, שהוקם כתוצאה מהקמת גדר ביטחון בעקבות גל פיגועים פלסטיני נגד ישראל. העותרים, ארגוני זכויות אדם, טוענים כי המשטר אינו חוקי, שכן הוא פוגע קשות בזכויותיהם של התושבים הפלסטינים, לרבות זכויותיהם לחופש תנועה, פרנסה וכבוד, ועולה לכדי ענישה קולקטיבית ואפליה על רקע אתני. הם מבקשים לבטל את ההכרזות שקבעו את מרחב התפר ואת משטר ההיתרים. המדינה מצדיקה את המשטר על בסיס צרכים ביטחוניים, במטרה למנוע פיגועים. בית המשפט מכיר בהשלכותיו הקשות של משטר ההיתרים על זכויותיהם של פלסטינים, אך עומד על חוקיותו, בהתחשב במצב הביטחוני הדחוף. היא מקבלת את עמדת המדינה כי המשטר הוא אמצעי ביטחוני חיוני המשלים את הגדר, ומוצאת אותו ביחס ישר למטרות הביטחון. בית המשפט מציין את חובתו של המפקד הצבאי להגן על זכויות האדם של פלסטינים הנתונים לתפיסה לוחמתית ובוחן האם המפקד איזן כראוי בין זכויות אלה לבין שיקולי ביטחון. פסק הדין דן במידתיות פגיעתו של המשטר ובוחן שלוש רמות ניתוח: ההחלטה לסגור את השטח, הסדרי משטר ההיתרים ויישומם בפועל. בית המשפט מגיע למסקנה כי למרות הפגיעה המשמעותית בזכויות, ההחלטה וההסדרים, לרבות הליכי הטיפול בבקשות ובמעברים, הם מידתיים ביחס לתכלית הביטחונית. עם זאת, בית המשפט מורה על כמה שינויים כדי לצמצם את הפגיעה, כגון הקלה על תנועת תושבי קבע והרחבת העילות להכרה בתושבים חדשים. השופטים מדגישים את זמניותו של המצב הביטחוני ומקווים לעתיד ללא הפרדה. הם דוחים את העתירות, בכפוף להערותיהם, מבלי לפסוק הוצאות למי מהצדדים.