עת"מ 53726-12-14

תקציר

העותרים הגישו עתירה לבית המשפט בטענה כי העירייה המקומית לא יישמה תכנית לפיתוח הקרקע עליה התגוררו. התוכנית כללה סלילת כבישים ומדרכות, והקמת תשתיות מים וביוב, שאושרה לפני שנים. המשיבים הפורמאליים, שהתגוררו אף הם על הקרקע, טענו כי לעותרים אין זכות לעמוד בבית המשפט שכן אין ביכולתם להוכיח את זכויותיהם בקרקע. עוד נטען, כי העתירה הוגשה באיחור ניכר, שכן התוכנית הייתה אמורה לצאת לפועל בתוך שלוש שנים מיום אישורה בשנת 1997. בית המשפט דחה טענות אלה מאחר שלעותרים היה אינטרס אישי מובהק בעניין, והעתירה הוגשה תוך זמן סביר לאחר שהעותרים קיבלו היתר בנייה לבניית ביתם, התואם את התכנית האמורה. לגופה של עתירה פסק בית המשפט לטובת העותרים. נקבע כי אכן מוטלת על העירייה החובה ליישם את התכנית ולספק את התשתיות הנדרשות. ניסיונותיהם של המשיבים להגיע להסכמה על שינוי התכנית נכשלו, ובית המשפט הגיע למסקנה כי האינטרסים הפרטיים שלהם אינם צריכים לגבור על האינטרס הציבורי ביישום התוכנית. לפיכך, הורה בית המשפט לעירייה לפנות את תוואי הכביש שנקבע בתכנית בתוך 60 יום, ולסלול את הכבישים, וכן להניח את קווי המים והביוב הדרושים, בתוך שישה חודשים. עוד נקבע כי יש להסיר לאלתר כל מבנה או מכשול שנוצר לאחר הגשת העתירה. העירייה חויבה לשאת בהוצאות העותרים ובשכר טרחת עורך דין, שהסתכמו ב-20,000 ₪.