ע"ע 600003/98

תקציר

מדובר בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר דחה את תביעת המערער נגד העירייה לפיה הם חויבו לשלם לו תוספת בריאות ציבורית במסגרת גמלת הפנסיה שלו. המערער, רופא שיניים במקצועו, עבד אך ורק בבתי ספר בעירייה משנת 1963 ועד לפרישתו לגמלאות בשנת 1972. חוזה העבודה שלו הצמיד את תנאי העבודה שלו לאלה של רופא ברמה השישית של דירוג הרופא. בית המשפט בחן האם זיקה זו מזכה אותו באותן זכויות כמו רופאי בריאות הציבור על פי הסכם קיבוצי שנחתם בשנת 1995. דעת הרוב, שניתנה על ידי הנשיא סטיב אדלר, קבעה כי חוזה העבודה האישי של המערער מזכה אותו בתנאי עבודה מלאים של רופא בריאות הציבור. זכויות אלה התגבשו עם פרישתו ולא ניתן היה לשלול אותן על ידי העירייה. לפיכך, קיבל בית המשפט את הערעור וקבע כי יש לכלול את תוספת בריאות הציבור בקביעת קצבת הפנסיה של המערער. המשנה לנשיאה אלישבע ברק, בדעה חולקת, סברה כי ההסכם הקיבוצי צריך לחול ישירות על המערער, שכן הוא למעשה רופא בית ספר. נציג הציבור שלמה גוברמן ונציג המעסיקים הלל דודאי הסכימו עם דעת הרוב ועם דעות החולק, בהתאמה.