ת"א 1714/04

תקציר

בפסק הדין בעניין האירוע שאירע ב-11 בנובמבר 2002, בו היה מעורב תומר נעים, רוכב אופנוע, ומותם של תומר והשוטרת שרה שוורץ לאחר מכן, עמד בית המשפט בפני תיק מורכב שעסק בשאלות של רשלנות ואחריות. תומר נרדף על ידי השוטר סער אהרוני בגין עבירות תנועה, כולל נסיעה באור אדום, ולאופנוע שלו היו לוחיות רישוי מוסתרות. מחסום משטרתי הוצב על ידי פקד יזהר קיינר והמפקח יגאל בן עמי כדי לעצור אותו. עם התקרבותו של תומר למחסום דיווחו עדי ראייה כי קרש או חפץ דומה הושלך לעברו, מה שהוביל אותו לסטות ולהתרסק, וגרם למותם שלו ושל שוורץ. התביעה, שהוגשה על ידי עיזבון תומר והוריו של תומר, ביקשה פיצויים בעילה של רשלנות וגרימת מוות ברשלנות. לטענתם, מותו של תומר נגרם כתוצאה ממעשה מכוון של השוטרים, השלכת הקרש, שגרם לכאורה להתרסקות. הנאשמים, בהם קיינר, אהרוני, משטרת ישראל, בן עמי ועיריית נס ציונה, הכחישו את הרשלנות וטענו כי פעולות המשטרה היו סבירות בשל חשד לביצוע פשע חמור או פעילות טרור. בית המשפט בחן האם ננקטו נהלים מתאימים, במיוחד בכל הנוגע למרדפים משטרתיים ושימוש בכוח. הרשלנות נמצאה בעיקר אצל קיינר, שהפר את החובה בכך שהשליך את הקרש ללא סיבה מוצדקת ולא ביצע הערכת מצב מספקת. אשמתו התורמת של תומר הוכרה בשל עבירות תנועה, והפיצוי הופחת ב-50%. בית המשפט פסק לתובעים פיצוי מופחת בגין הוצאות הלוויה, אובדן השתכרות וכאב וסבל, אך דחה פיצויים עונשיים, תוך הדגשת רשלנות על פני פגיעה מכוונת. בנוסף, הוטלו הוצאות משפט על הנתבעים הרלוונטיים.