ת"א 30364-07-17

תקציר

התובעת, חברת חשמל, תבעה את הנתבעות, שלוש חברות תקשורת, על עלות הקמת חיבור חשמל חריג עבורן. הנתבעים טענו כי יש לדחות את התביעה בשל תקופת ההתיישנות ושיהוי התובע בהגשת התביעה. הם גם הכחישו כל התחייבות, מפורשת או משתמעת, לשאת בעלויות הקשר החריג. בית המשפט מצא כי עילת התביעה קמה כאשר הרשות אישרה את ההתקשרות החריגה בשנת 2010 והתביעה הוגשה בתוך תקופת ההתיישנות. עם זאת, עיתוי הגשת התביעה מעלה שאלות לגבי התנהלות התובע. התובעת נמנעה מליידע את הנתבעים על הקשר החריג והשלכותיו בהקדם. דרישת התשלום הראשונה מהתובע לנתבעים הייתה בשנת 2013, והתביעה הוגשה בשנת 2017. ההסברים שניתנו על ידי התובעת לעיכובים אלה לא היו מקובלים. זאת ועוד, התובעת לא הביאה כל ראיה להתחייבות מפורשת או משתמעת מצד הנתבעים לשלם בגין הקשר החריג. בחוזה בין הצדדים לא הוזכרה כל התחייבות כזו, והתובעת לא הציגה מסמכים או עדים כלשהם התומכים בתביעתה. בנוסף, התנהלותה של התובעת בהגשת בקשה להכרה בחיוב החריג ודרישת תשלום מהנתבעים הייתה פגומה. חל שיהוי משמעותי בפנייה לרשות הרלוונטית וביידוע הנתבעים בדבר ההכרה בקשר החריג. התובעת גם לא פעלה בהתאם לאמות המידה להכרה בקשר כחריג. התובעת טענה כי הנתבעים התעשרו שלא כדין על חשבונם, אך בית המשפט דחה טענה זו, שכן הנתבעים שילמו עבור החיבור ומחדלי התובע יצרו את הרושם כי מדובר בקשר סטנדרטי. בסיכומו של דבר, בית המשפט דחה את התביעה, שכן התובעת לא הוכיחה כל התחייבות מצד הנתבעים לשלם בגין החיבור החריג. השיהוי הרב וההתנהלות הבלתי תקינה של התובעת היו סיבות נוספות לדחיית התביעה. לנתבעים נפסק שכר טרחת עורך דין בסך 35,000 ₪ מהתובע.