ע"א 2398/97
החלטה עליון
תקציר
בית המשפט העליון דן בערעור שעסק בתשלומי מזונות של אב לילדיו, שעברו עם אמם מהמשק המשפחתי לדירה בירושלים. בתחילה פסק בית המשפט המחוזי מזונות זמניים אך לא חייב את האב להשתתף בהוצאות שכר הדירה ואחזקת הדירה, שכן לא מצא הצדקה מספקת למהלך. האם ערערה על החלטה זו, וביקשה להגדיל את המזונות הזמניים בשל העלויות הגבוהות, בטענה שהאב מתנגד לחזרתם הביתה. בית המשפט העליון הדגיש כי אין די בטענות לטעות גרידא בפסק הדין המקורי כדי להצדיק סעד זמני בערעורים ללא "טעמים מיוחדים" כהגדרתם בתקנות סדר הדין האזרחי. בית המשפט הסביר כי מזונות זמניים משנים את המצב הקיים ומחייבים תנאים מחמירים למתן המזונות, במיוחד בטרם הוכרע ערעור. המבקשים נדרשו להוכיח כי חסרו להם אמצעי קיום בסיסיים עד להכרעת הערעור, נטל שבית המשפט מצא כי לא עמדו בו. היא ציינה כי התמיכה הכלכלית של הורי האם אפשרה למבקשים לשמור על רמת חיים משמעותית, ובכך שללה מצוקה כלכלית דחופה. בית המשפט החליט שלא להעניק סעד זמני, תוך ציון האפשרות להתייחס לכל ההתאמות הנדרשות בערעור, וקבע דיון מזורז בערעור. לא הוצא צו עלות.
ע"א 2398/97 דלק אייל, קטין, קשת אייל, קטין, סתו אייל, קטינה, כליל אייל, קטינה, כולם על-ידי אמם ואפוטרופסיתם הטבעית אסנת אייל נ' אבנר אייל, בבית-המשפט העליון, [17.12.1997], עליון (17.12.1997)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.