ב"ל 44284-03-20

תקציר

פסק הדין דן באמות המידה להכרה בתאונה או ליקוי כקשורים לעבודה לפי סעיף 83 לחוק. מאחר שהליקוי של העובד במקרה זה לא נבע מגורמים חיצוניים נראים לעין, היה צורך להוכיח כי לעבודה הייתה השפעה משמעותית על הליקוי. בית המשפט קיבל את הטענה כי יש להסיק מסקנה כדי לקבוע האם השיחה היוותה אירוע חריג. עם זאת, השופטים לא שוכנעו כי שיחת הטלפון ב-15 באוגוסט 2018 הייתה חריגה. הם ביססו את החלטתם על כך שעבודתה של התובעת הייתה כרוכה בלחצים ובשיחות מורכבות, והשיחה המדוברת הייתה רגועה ולא כללה אלמנטים חריגים. בנוסף, התובעת חשה מתח ואי נוחות מתמשכים מאז הוגשה נגדה תלונה בספטמבר 2017, והתלונה השנייה וחקירתה היו דומות. השיחה לא הייתה חריגה במהותה, ושום דבר שנאמר במהלכה לא גרם למתח או מתח חריג מעבר למתח השגרתי שחוותה התובעת עקב התלונות ואופי עבודתה. השופטים לקחו בחשבון גם את אישיותו של התובע ואת אופי עבודתו, שכללו שיחות אסרטיביות ולא נעימות. לבסוף, המסמכים הרפואיים שהוגשו לא תמכו בקיומו של אירוע חריג, שכן המתח שחווה התובע נמצא מתמשך לאורך חודשי החקירות. לפיכך, נדחתה התביעה להכרה בליקוי העבודה כקשור לעבודה.