פש"ר 1943/02

תקציר

פליינג שטיח בע"מ ערערה על דחיית תביעת החוב שלה על ידי המפרק של פליי פור לס בע"מ בשל איחורה והיעדר בקשה להארכה. החברה טענה כי פרסום צו הפירוק ברשומות הוא נקודת המוצא המתאימה לחלון הזמן של חצי שנה להגשת תביעות חוב, ולא מתן הצו עצמו. בית המשפט הסכים לכך, תוך שהוא מצטט פסקי דין קודמים שקבעו את מועד הפרסום כטריגר לתקופה של שישה חודשים, שכן הוא מייחס "ידע קונסטרוקטיבי" לנושים. חזקה זו חיונית להקניית ודאות לנושים, המאפשרת להם להתכנס ולהציג ראייה כוללת של חובות החייב. המפרק טען כי אופיים של הליכי פירוק מצדיק הבחנה מהליכי פשיטת רגל, אך בית המשפט דחה טענה זו, תוך שהוא מדגיש את חוסר הכדאיות וחוסר המעשיות שביצירת הבדל כזה. בנוסף, נדחתה טענת המפרק כי למבקש הייתה ידיעה סובייקטיבית על ההליך בשל קשריו העסקיים עם החברה מאחר שלא הייתה מבוססת דיה. בסופו של דבר, הערעור התקבל, ותביעת החוב תיבחן מחדש על ידי המפרק לגופה. ההחלטה לא השפיעה על פסיקותיו הקודמות של בית המשפט בעניין חריג "הטעמים המיוחדים", שהמבקש לא הפעיל. כל צד נשא בעלויות שלו.