ת"א 64302-08-24

תקציר

השופטת דחתה את הבקשה לסעד זמני שביקשו המבקשים, בקובעה כי לא עמדו בנטל ההוכחה. המבקשים לא הביאו ראיות לכך שהגינה המשותפת הוצמדה לדירתם בהסכמה בעל פה של כל דיירי הבית המשותף. השופטת הדגישה כי נדרשת הסכמת כל בעלי הדירות לסילוק הרכוש המשותף והצמדתו לדירה ספציפית, שלא הוכחה דיה. זאת ועוד, השופטת הסכימה עם טענת המשיב כי הקמת ממ"ד על הרכוש המשותף היא חוקית, שכן המשיב קיבל את הסכמתם הנדרשת של בעלי הדירות המהווים שישים אחוז מהדירות, כאמור בתיקון 37 לחוק המקרקעין. באשר למאזן הנוחות, קבעה השופטת כי היא מיטיבה עם המשיב, במיוחד בהתחשב במצב הביטחוני במדינה ובמוגבלות בניידות של המשיב. המבקשים לא הוכיחו כי ייגרם להם נזק משמעותי אם הבקשה תידחה, מה גם שעדיין ניתן לבנות ממ"ד צמוד לדירתם. עוד ציינה השופטת כי הבקשה לסעד זמני וכתב התביעה ביקשו סעדים זהים, וזו בדרך כלל עילה לדחיית סעד זמני. לבסוף חויבו המבקשים לשלם למשיב 3,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.