ע"א 287/78

תקציר

הערעור בעקבות סכסוך בהסכם גירושין בין בני זוג עניינו בסירובו של המערער להעביר את זכויותיו בדירתם המשותפת למשיב, אשתו לשעבר. בהסכם, שקיבל תוקף בבית הדין הרבני האזורי בחיפה בשנת 1966, נקבע כי המערער יוותר על זכויותיו בדירה בתמורה לסילוק כל התביעות נגדו על ידי המשיב. המשיבה פרעה את חובות הדירה ושחררה את המערערת מכל חבות, אך האחרונה סירבה להיעתר לבקשת הראשונה לרשום את הדירה על שמה או על שם מי שהיא חפצה בה. הדבר הוביל את המשיב לבקש פסק דין הצהרתי מבית המשפט המחוזי בחיפה. המערער טען כי בית המשפט המחוזי נעדר סמכות, שכן העניין היה צריך להיות מטופל באופן בלעדי על ידי בית הדין הרבני. עם זאת, ההסכם נמצא תקף ובתוקף, ובית המשפט המחוזי הכריז על זכותו של המשיב בדירה כפי שנקבעה. טענותיה הנגדיות של המערערת בדבר הפרות לכאורה מצד המשיב הקשורות לבתם, וטענות בדבר הטעיה בדבר אבהותה של הבת, נדחו, שכן לא היה להן קשר משפטי לזכויות בדירה ולא הועלו בהקדם. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי זכותה של המשיבה בדירה נרכשה באמצעות הסדר גירושין חוקי, וכל הפרה של ההסכם שנים לאחר מכן לא תצדיק שלילת זכות זו. לפיכך, נדחה הערעור, והמערער חויב לשאת בהוצאות המשפט של המשיב.