ת"א 367/98

תקציר

התובעים, בעלי קרקע שעליה הוקמה תחנת דלק בשם תחנת וולפסון, תבעו את הנתבעת, דלק, בגין הפרת תזכיר המבטיח למסור לתובעים תחנת דלק נוספת אם תהיה זמינה בסביבה. התובעים טענו כי ויתרו על הצעה מתחרה של חברת דלק אחרת, סונול, בהסתמך על המזכר ולכן נגרם להם הפסד רווחים מההחמצה. בשלב הראשון של המשפט מצא בית המשפט כי התזכיר הוא הסכם מחייב לניהול משא ומתן למסירת תחנה כזו, ובשלב השני מצא כי דלק אכן הפרה הסכם זה בשנים 1992-1997 בכך שהתחמקה ממשא ומתן והציגה טענות שווא בדבר זמינות התחנות. עם זאת, בית המשפט מצא גם כי הצעתה של דלק בשנת 1997 למסור את תחנת גדרה דרום הייתה סבירה ונעשתה בתום לב, וסירובם של התובעים לנהל משא ומתן על בסיס הצעה זו מזכה אותם בפיצויים רק עד סוף שנת 1997. לתובעים נפסקו 1,215,208 ₪ כפיצוי בגין אובדן רווחים כתוצאה מההפרה, לצד 30,000 ₪ הוצאות משפט ו-100,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, כולם צמודים לאינפלציה ולצבירת ריבית מיום פסק הדין. עוד הובהר בפסק הדין כי התובעת מס' 4, שהצטרפה לתביעה באיחור, אינה זכאית לכל פיצוי מדלק, ובקשתה לקבל חלק מהפיצויים שנפסקו נדחתה.