ת"א 11060-11-18

תקציר

בית המשפט פסק לטובת המבטחת הנתבעת בתביעת ביטוח אש שהגיש המבוטח התובע. השאלה המרכזית הייתה האם השריפה שפגעה בחנותו של התובע נבעה מהצתה מכוונת, דבר שיפטור את המבטחת מתשלום על פי הפוליסה. השופט קבע כי הנתבע עמד בנטל להוכיח כי השריפה נגרמה כתוצאה מהצתה בזדון של התובע או מי מטעמו. בהגיעו למסקנה זו הסתמך בית המשפט על מספר נסיבות מחשידות. עדותו של התובע לא הייתה עקבית וסותרת ראיות אחרות, לרבות רישומי טלפון והצהרות עדים. השופט ציין כי גרסתו של התובע לאירועים שהובילו לשריפה הייתה בלתי סבירה ומתחמקת, והוא נמנע מלזמן עובד מפתח שיתמוך בטענותיו. המשטרה סיווגה את השריפה כהצתה, ושני חוקרי שריפות סיפקו חוות דעת סותרות לגבי סיבת השריפה, כאשר השופט העדיף את חוות דעתו של המומחה מטעם הנאשם בשל כישוריו המעולים ויסודיות הדו"ח שלו. בנוסף, לתובע היה מניע כלכלי להצתה, שכן העסק שלו נקלע לקשיים כלכליים, והוא עשה עליו ביטוח לאחרונה. בסיכומו של דבר, עמד הנתבע בנטל ההוכחה הנדרש, מה שהביא את בית המשפט לדחות את תביעת התובע ולהורות לו לשלם את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין של הנתבע. החלטה זו התקבלה על סמך הראיות שהוצגו בבית המשפט, לרבות עדויות עדים, חוות דעת מומחים וראיות תיעודיות.