רע"ב 1459/09

תקציר

עציר ישראלי ביקש היתר לצאת מבית המעצר כדי להשתתף בחתונת אחותו, אך בקשתו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. העצור, שהוגש נגדו מספר אישומים, בהם החזקת סמים והתנגדות למעצר, ביקש לעזוב את המרכז ישירות לאולם החתונות ולחזור מיד לאחר מכן תחת פיקוחם של אשתו ואביו, שהציעו להפקיד ערבות. עם זאת, בית המשפט אישר את הדחייה בהתבסס על אופי האישומים, חזקת המסוכנות ומיקום החתונה באולם אירועים ציבורי, שלא תאמו את הקריטריונים הנדרשים לשחרור עצורים או נוכחות מלווה הקבועים בפקודת נציבות בתי הסוהר. העציר ערער על ההחלטה וטען כי על שירות בתי הסוהר להחליט בבקשות לחופשה וכי הסירוב נעדר קריטריונים ברורים לפסיקה. המשיבים הדגישו כי סמכותו של שירות בתי הסוהר בבקשות לחופשה חלה על אסירים ולא על עצורים, וכי סירוב בית המשפט היה מוצדק. בית המשפט העליון, תוך שהוא מבהיר כי שירות בתי הסוהר היה צריך לבחון תחילה את הבקשה, הסכים עם מסקנות בית המשפט המחוזי בהתבסס על מיקום האירוע וההשלכות האפשריות של חריגה מהנהלים שנקבעו. בפסק הדין צוינה גם האפשרות לביקור מלווה בבית העציר לרגל החתונה. בסופו של דבר, העתירה לחופשה לצורך השתתפות בחתונה נדחתה, אך בית המשפט הציע את האפשרות של ביקור מלווה.