ת"פ 8266/08

תקציר

פסק הדין מזכה את הנאשם מאשמת הריגה ומהאישום של העסקת והרחקת תושב חוץ. מהראיות עולה כי הנאשם העסיק את המנוח, שהיה תושב הרשות הפלסטינית, והכיר אותו כשנתיים. בין השניים שררה מערכת יחסים טובה והמנוח ידע שהנאשם הוא אחד מבעלי המועדון שהוצת מאוחר יותר. בליל האירוע, הנאשם היה השותף היחיד במועדון לפני סגירתו, והוא לא הפעיל את האזעקה לפני שעזב. גם כונן מצלמות האבטחה הוסר מהמועדון בשלב מסוים לאחר שהעובדים עזבו, מה שאפשר את ההצתה ללא הפרעה. המנוח הצית את המועדון באמצעות קוד האזעקה שהיה בידי הבעלים בלבד, דבר המעיד על מעורבותו של הנאשם. הנאשם ניסה לשבש את החקירה בכך שביקש מחברו להנחות את המנוח מה לומר למשטרה, דבר המפליל אותו. הוא גם ניסה לרצות את משפחת המנוח והבטיח פיצוי כספי, מה שמעיד על תחושת אשמה. הנאשם שיקר למשטרה בדבר ידיעתו על זהות הנפגע והנסיבות בהן נודע לו על הפגיעה, והכחיש את היכרותו עם החבר. הוא גם מסר הצהרות מפלילות למודיע בעת שהיה במעצר. עם זאת, התביעה אינה מצליחה להוכיח כי המנוח שהה בארץ שלא כדין, דבר המהווה מרכיב מהותי באישום של העסקת תושב חוץ והחזקתו. לפיכך, זוכה הנאשם מאשמה זו, יחד עם האישום בהריגה, אשר התביעה לא הצליחה להוכיח את מודעותו של הנאשם לאפשרות מותו של המנוח. הנאשם מורשע בהצתה, שיבוש הליכי משפט וניסיון לקבלת דבר במרמה. השופט מציין כי למרות שלתביעה יש אפשרות להרשיע את הנאשם בעבירה פחותה, עליה להבהיר את בקשותיה, ולתת לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן. במקרה זה, העובדה שהתביעה לא הצליחה להוכיח את האישום בהריגה מספיקה משמעה שיש לזכות את הנאשם גם מהעבירה של גרימת מוות ברשלנות. הנאשם מקבל הודעה על גזר הדין היום, 19.7.11.