ת"צ 66416-10-18

תקציר

התיק סובב סביב חברה ציבורית שמכרה את עיקר פעילותה העסקית, והותירה אותה עם רווחים נאים אך ללא פעילות שוטפת משמעותית. בעלי מניות שרכשו מניות של החברה לאחר המכירה התלוננו כי הנהלת החברה אינה יעילה, מה שגרם לכך שמחיר המניה נסחר בדיסקאונט ביחס להון העצמי של החברה. הם טענו כי החברה צריכה לחלק דיבידנדים או לקנות בחזרה מניות כדי לסגור את ההנחה. עם זאת, בית המשפט מצא כי בעלי מניות אלה, שרכשו מניות ביודעם את מצבה של החברה, אינם יכולים לטעון לפגיעה מהתנהלות ההנהלה. בית המשפט הבחין בין בעלי מניות שרכשו מניות לפני ואחרי המכירה העסקית העיקרית, וציין כי הקבוצה האחרונה הייתה מודעת לאסטרטגיית ההשקעה הפסיבית של החברה ואינה יכולה כעת לטעון לאפליה. בנוסף, בית המשפט הדגיש כי לדירקטוריון החברה, ולא לבעלי המניות, יש סמכות להחליט על חלוקת דיבידנד ומדיניות השקעה. גם טענות המבקשים, שהתבססו על תשקיף החברה וציפיותיה הלגיטימיות, נדחו. בסופו של דבר, בית המשפט הגיע למסקנה כי לבעלי המניות שרכשו מניות לאחר מכירת העסק אין מעמד להגיש תביעה ייצוגית, שכן לא נגרם להם כל נזק. הבקשה לאישור התביעה הייצוגית נדחתה, והמבקשים חויבו בהוצאות המשפט של החברה.