צ"ו 27523-01-11

תקציר

התובעת, עובדת האיגוד הנתבע בתקופת מבחן של תשעה חודשים, תבעה פיטורים שלא כדין, בטענה שהחלטת האיגוד התבססה על מניעים זרים ומפלים. הנתבעת טענה כי הפיטורים היו כדין, וציינה את תפקודו הבלתי מספק של התובע בבדיקות חובה במהלך תקופת המבחן. בית הדין בחן את חומר הראיות ומצא כי החלטת האיגוד הייתה מוצדקת, בהיותה מבוססת על שיקולים ענייניים ועל אי התאמתו של התובע לשירות ככבאי. עוד נקבע כי התובע היה מודע לקריטריונים שעליו לעמוד בהם לצורך המשך העסקתו וכי תוצאות הבדיקה הגרועות שלו נמסרו לו. כמו כן, בית הדין קבע כי לא הייתה אפליה או משוא פנים בהליך הפיטורים. באשר לזכות השימוע, בית הדין הכיר במשמעותה אך הגיע למסקנה כי במקרה זה העסקתה של התובעת הייתה תלויה בעמידה במבחנים חיצוניים, ושימוע נפרד לא היה משנה את ההחלטה. לפיכך, פסק בית המשפט לטובת הנתבע, דחה את טענות התובע והורה לו לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ₪. פסק הדין ניתן בכתב, וכל אחד מהצדדים שמר לעצמו את זכות הערעור בתוך 30 יום.