ה"פ 20602-09-13

תקציר

המבקשים, מדינת ישראל ועיריית ירושלים, ביקשו לדחות תביעה שהגיש אלרוב, בעל מניות בחברה המפורקת קרתא חברה לפיתוח מרכז ירושלים בע"מ (להלן: "כרטא" או "החברה"), בנימוק שהיא מיושנת, מוקדמת מדי, נעדרת עילה מהותית והמחלקה הכלכלית נעדרת סמכות. אלרוב ביקשה מבית המשפט להצהיר כי כל חוב של כרטא למבקשים יהיה נחות מהתחייבויות החברה כלפי אלרוב, ותשלומו יוקפא עד לפירעון מלא של האחרון. המבקשים טענו כי התביעה התיישנה, שכן אלרוב היה מודע לעילות התביעה כבר לפני שנים, וכי היא מוקדמת מדי מאחר ש"מפת האינטרסים" של הנושים טרם הובהרה. עוד טענו כי למשרד הכלכלי אין סמכות לדון בעניינים הנוגעים להרמת המסך, וכי ההליך אינו מתאים לדיון בהודעת פתיחה. אלרוב טען כי התביעה אינה מיושנת, שכן עילת התביעה קמה רק לאחרונה עקב חדלות הפירעון של כרטא וצבירת כספים בקופת הפירוק. באשר לטענת המבקשים כי טרם הגיעה העת לברר את התביעה, טען אלרוב כי בירור מוקדם של התביעה עשוי לייעל את הדיון בתיק הפירוק. בשאלת הסמכות טען אלרוב כי למחלקה הכלכלית סמכות מהותית לדון בתביעה, שכן אין מדובר בסוגיה משנית שתידון בתביעה אחרת, אלא בתביעה העומדת בפני עצמה. בית המשפט קבע כי התביעה אינה מיושנת, שכן התנאים להגשת התביעה לפי סעיף 6(ג) לחוק החברות לא התקיימו עד לאחרונה. עם זאת, בית המשפט הסכים עם המבקשים כי טרם הגיעה העת לברר את התביעה, שכן מפת האינטרסים של הנושים עדיין אינה ברורה. עוד קבע בית המשפט כי למחלקה הכלכלית סמכות מהותית לדון בתביעה, שכן אין מדובר בסוגיה משנית לתביעה אחרת, אלא בעניין אזרחי העומד בפני עצמו לפי חוק החברות. לבסוף, קבע בית המשפט כי אין לדון בתביעה במסגרת הצהרת פתיחה בשלב זה. לפיכך הורה בית המשפט על מחיקת התביעה, והתיר לאלרוב להגיש אותה מחדש לאחר שבית המשפט לפירוק סיים לקבוע את מפת האינטרסים ואת סדר הקדימויות בין חובות החברה. אלרוב נדרשה לשאת בהוצאות המבקשים, בסך 10,000 ₪.