ע"א 273/24

תקציר

הערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים נדחה על ידי הערכאה הבוחנת לאחר ששקל בכובד ראש את טענות המערערים. המערערים ביקשו לפסול את בית המשפט וטענו כי קיים חשש ממשי למשוא פנים בעניינם בכל הנוגע להליכי חדלות פירעון. הם טענו כי אינטראקציות קודמות של בתי המשפט, כולל פסק דין מיום 24 בפברואר 2021, הציגו הטיה והשפיעו על מעמדם המשפטי. בדיון שהתקיים ביום 17.7.2023 הם חשו מקופחים שכן בקשתם לחקור משיב נדחתה, וטענו כי ההתנהלות וההידברות במהלך ההליך מלמדות על העדפה, ובפרט על "אווירה ידידותית" בין המשיב, הנאמן ובא כוחם. עם זאת, טענות אלה נדונו בעבר בניסיון פסילה קודם, שגם הוא נדחה. בית המשפט קבע כי טענות המבוססות אך ורק על פעילות שיפוטית או על חוסר שביעות רצון כללי מהחלטות בית המשפט ומהאווירה אינן מצדיקות בדרך כלל פסילה, אלא אם כן קיימת תשתית עובדתית ברורה המצביעה על משוא פנים או סתירה. יתר על כן, טענות רבות של המערערים נחשבו לטענות "ערעור" ולא כעילות פסילה תקפות. בסופו של דבר, הגיע בית המשפט למסקנה כי אף אחת מתלונותיהם של המערערים לא הציבה תנאים לפסילה על פי החוק, והכיר בכך שאף אחת מההטיות הנטענות לא עלתה לרמה של חשש מוכח. משכך, בהיעדר תימוכין מהותיים מספקים לטענותיהם, נדחה הערעור, ולא הוצאו צווי הוצאה, שכן המשיבים השתתפו מרצונם החופשי ללא הנחיה.