ת"א 19735-03-20

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתביעה שהגיש תובע שנפגע בתאונה בעת הכנת אמבולנס לנסיעה. המחלוקת המרכזית הייתה האם התאונה מהווה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק, אשר תקבע את האחריות והפיצויים הכרוכים בכך. השופט פסק נגד התובע וקבע כי האירוע אינו נחשב לתאונת דרכים כמשמעותה בחוק. הגדרת "תאונת דרכים" בחוק היא מפורשת, ומתייחסת לנזקי גוף הנובעים משימוש ברכב מנועי לצרכי תחבורה. השופט התייחס לפסיקה מבוססת ופירש את הביטוי "שימוש ברכב מנועי" באופן צר, למעט פעולות שאינן חיוניות פיזית לנהיגה או לכניסה/יציאה מרכב. במקרה זה, פעולות התובע של סידור ציוד ואבטחת כיסא גלגלים באמבולנס לא נחשבו לחלק בלתי נפרד מפעולת הנהיגה או הכניסה לרכב. פעולות אלה, אף שהיו נחוצות מסיבות תפקודיות ובטיחותיות, לא היו חיוניות פיזית לתפעול הרכב. לפיכך הגיעה השופטת למסקנה כי יש לדחות את התביעה, והורתה לתובע לכסות את הוצאות הנתבע ושכר טרחת עורך דין, בסך 3,500 ₪. פסק דין זה מחזק פרשנות מצמצמת למונח "תאונת דרכים" ועשויות להיות לו השלכות על קביעת האחריות במקרים דומים.