ע"א 1952/05

תקציר

הערעור מתייחס למחלוקת על תקופת ההתיישנות להגשת תביעת ביטוח לתגמולים בשל נכות לצמיתות שנגרמה כתוצאה מתאונה. חברת הביטוח המשיבה טענה כי התביעה הוגשה מעבר לשלוש השנים המותרות בחוק, ואילו המערערת טענה כי יש לספור את מועד האירוע מרגע שנקבעה להם נכות לצמיתות. הגדרת הפוליסה של אירוע הביטוח, במקרה של נכות, התייחסה למועד התרחשות, שהוא מועד התאונה. בית המשפט בחן מועדים אפשריים שונים, לרבות מועד התאונה, מועד היווצרות הנכות והמועד שבו נקבעה על ידי מומחה רפואי, והגיע למסקנה כי התביעה התיישנה על פי כל הפרשנויות האפשריות. השופט הסכים עם עמדת המשיב ודחה את הערעור, תוך שהוא מציין כי התביעה הייתה צריכה להיות מוגשת בתוך שלוש שנים מיום התאונה. בנוסף, ציין השופט כי ידיעתו של המערער את העובדות המהוות את עילת התביעה, שבמקרה זה אינה "טריוויאלית", שיחקה אף היא תפקיד בקביעת תקופת ההתיישנות. משכך, נדחה הערעור, והמערערת חויבה לפצות את המשיב בגין הוצאות המשפט ושכ"ט עורך הדין בסך 6,000 ₪.