סע"ש 48511-09-20

תקציר

פסק הדין דן בעניינו של תובע אשר טען כי קיים יחסי עבודה עם חברות הנדל"ן הנתבעות ונציגיהן. התובע טען כי עבד במשרה מלאה אצל הנתבעים והיה תחת פיקוחם של הנתבעים. עם זאת, בית הדין מצא כי שעות עבודתו של התובע היו חריגות ואינן מתיישבות עם טענתו לשעות עבודה נוקשות. התובע גם מיעט להשתתף בישיבות צוות. הפיקוח של הנתבעים היה מוגבל, והתובע לא הוכיח כי עבודתו הייתה כרוכה בהחלפת משימות או כי הנתבעים שלטו באופן ביצוע עבודתו. התובעת לא קיבלה משכורת חודשית ולא נהנתה מזכויות סוציאליות הניתנות לעובדים. שיטת התשלום התבססה על עמלות בלבד, והתובעת נשאה בחלק מהוצאות הנתבעים. כמו כן, בית המשפט מצא כי לתובע עסק עצמאי משלו לפני ואחרי העבודה עם הנתבעים, דבר שחיזק את הרושם כי עבד כקבלן עצמאי. עוד נקבע בהסכם בין הצדדים כי התובע היה קבלן ולא עובד. לתובע הייתה גם אפשרות להעסיק עובדים ולבצע את תפקידו באמצעותם. לפיכך, הגיע בית הדין למסקנה כי הכף הראייתית נוטה לכיוון אי הכרה ביחסי עבודה, והתביעה נדחתה בשל היעדר סמכות עניינית. תחת זאת, נפסקו לנאשמים הוצאות בסך 15,000 ₪.