רע"א 913/16

תקציר

השופט החליט לדחות את הבקשה לאחר שבחן אותה בקפידה לצד תגובת המשיבים. החלטה זו עולה בקנה אחד עם גישתו הכללית של בית המשפט להתערב רק בעניינים הנוגעים להחלטות בוררות שניתנו על ידי בתי המשפט המחוזיים בנסיבות חריגות, והבקשה הנוכחית אינה מספקת סיבה משכנעת המצדיקה התערבות. השופטת מדגישה כי פסיקה זו מתיישבת עם העיקרון של אי התערבות בהקפאת הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, השמור למקרים חריגים בהם נפלה טעות של ממש. טענות המבקשים, המתמקדות בתוקפה של תניית הבוררות בעניינם הספציפי, אינן מציגות עילה חזקה דיה להתערבות, מה גם שאין חשש לעוול. יתר על כן, לגופה של הבקשה מדגישה השופטת את החשיבות של כיבוד כוונת הצדדים המעורבים לפתור סכסוכים באמצעות בוררות, גם אם ההסכם משלב גופים מקצועיים ספציפיים להכרעה בעניינים פרטניים. במקרה זה, אין סיבה מוצדקת להתעלם מתניית הבוררות או לפצל את הדיון למספר דיונים. השופט מסכים עם הרציונל של בית המשפט המחוזי כי סטנדרטיזציה של הדיון תחת קורת גג אחת – במקרה זה, הליך הבוררות – היא הגישה העדיפה. חששותיהם של המבקשים בדבר כניסתם המאוחרת להליכי הבוררות והחיסרון הפוטנציאלי שהדבר עלול להוות אינם מבטלים את תניית הבוררות. מצופה מהבורר להבטיח כי לכל הצדדים, לרבות המבקשים, תינתן הזדמנות הוגנת להציג את טענותיהם. משכך, בקשת רשות הערעור נדחית, והמבקשים אחראים לכיסוי הוצאות המשיבים, בסך 5,000 ש"ח כל אחד.