ע"א 32/84

תקציר

פסק דינו של בית המשפט העליון מתייחס לסכסוך ביטוחי בין קבלן משנה, ישראל קרמר, לבין חברת הביטוח שלו, מגדל, בנוגע לפרשנות סעיף פטור בפוליסת ביטוח לכל הסיכונים. סעיף הפטור פוטר את חברת הביטוח מאחריות לנזק עקב גניבה או כניסה בלתי חוקית אם המבוטח אינו מעסיק שומרים אך ורק לצורך שמירה על אתר העבודה בשעות שאינן שעות העבודה. מגדל סירבה לפצות את קרמר על הציוד שנגנב, בטענה שלא עמד בסעיף שכן השומרים הועסקו וקיבלו שכר מהקבלן הראשי, אשטרום, והיו להם תפקידים נוספים לצד שמירה. עם זאת, בית המשפט המחוזי פסק לטובת קרמר, מה שהוביל את מגדל לערער. בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי יש לפרש באופן סביר את סעיפי הפטור. בית המשפט קבע כי מטרת הסעיף היא למזער סיכונים, וכי הדגש הוא על השומרים המשולמים ולא על מי משלם להם. בנוסף, פירש בית המשפט את דרישת הסעיף לפיה "שומרים המועסקים... עבור שכר" פירושו שהשומרים צריכים להיות מוקדשים אך ורק לשמירה במהלך המשמרת שלהם. נמצא כי המאבטחים המדוברים עבדו רק כשומרים בשעות אלה והקדישו את עצמם אך ורק לשמירה על האתר המבוטח. זאת ועוד, בעניין שלילת הסוברוגציה, קבע בית המשפט כי על חברת ביטוח לפצות את המבוטח ללא קשר לשאלה אם הנזק נגרם על ידי צד שלישי. עקרון ההחזר חל רק אם המבוטח מקבל פיצוי הן מהמבטח והן מהצד השלישי האחראי לנזק. מאחר שאשטרום, הקבלן הראשי, לא הייתה חייבת לפצות את קרמר על הנזק על פי ההסכם ביניהם, מגדל לא יכלה לשלול פיצוי על בסיס סעיף זה. השופט שמגר, יחד עם השופטים לוין וגולדברג, דחה את הערעור והורה למגדל לשלם לקרמר את תגמולי הביטוח בתוספת הוצאות.