ע"מ 2255-01-17

תקציר

המערערת, פ.ר. עבוד עבודות פיתוח ובנייה של תשתיות בע"מ, ערערה על החלטת מנהל מע"מ בחיפה, אשר התנגדה לניכוי מס תשומות על ידי החברה בסך של 218,696 ₪ ביחס לחשבוניות מסוימות. החשבוניות המדוברות, שהונפקו לכאורה על ידי חברת מ. מוסא, נמצאו מזויפות. המערערת לא עמדה במבחן האובייקטיבי לבדיקת נכונותן של החשבוניות האמורות, ואף לא עמדה בדרישות המבחן הסובייקטיבי. בית המשפט מצא כי המערערת לא ערכה כל בדיקה מוקדמת לבירור זהות הגורם עמו היא מתקשרת, ואף לא חקרה את הקשר בין גורם זה (אבראהים אבו עראם) לבין חברת מ. מוסא. גם הרישום בחשבוניות לא היה מספק ולא עמד בדרישות הוראות מס הכנסה. המערערת טענה כי הסכם שומה שהיה לה עם פקיד השומה הכיר בחשבוניות המדוברות והתיר ניכוי הוצאות, ועל כן על מנהל מע"מ להכיר גם בהן. בית המשפט דחה טענה זו, שכן מצא כי המבחנים להתרת ניכוי מס לפי דיני מס הכנסה שונים מאלה שבחוק מע"מ. עצם הקצאת העלויות על פי החשבוניות ברמת מס הכנסה לא הכשירה את ניכוי מס התשומות במקרה זה. עוד טען המערער כי הדיווח המקוון העביר את האחריות למשיב, שכן חשבוניות מזויפות הנושאות את שמו של מ. מוסא היו בשימוש בכל רחבי הארץ, והיה על המשיב להזהיר את המערער מפניהן. בית המשפט דחה גם טענה זו, והדגיש כי על המערערת מוטלת האחריות לוודא באופן אקטיבי את נכונות החשבוניות ואת זהות הגורם המנפיק אותן. הדיווח המקוון לא הפחית מאחריות זו. זאת ועוד, ההודעות בדבר החשבוניות המזויפות של מ. מוסא, שהמשיב היה מודע להן, לא היו קשורות לחשבוניות במקרה הנוכחי. לפיכך, הערעור נדחה. המערערת לא הייתה רשאית לנכות מס תשומות ביחס לחשבוניות הנדונות. כן הורה בית המשפט למערערת לשאת בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עורך דין, בסך 60,000 ₪, בשל היקף ההתדיינות והתנהלות המערער במהלך הדיונים.