חדל"פ 21238-01-25

תקציר

ניתוח משפטי זה מתמקד בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, כפי שיושם בפרשת בית משפט השלום בחיפה בעניין ספי נ' הממונה על חדלות פירעון. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **תום הלב כאבן יסוד בהליכי חדלות פירעון:** פסק הדין מדגיש מאוד את עקרון תום הלב המצופה מאדם הנמצא בהליכי חדלות פירעון. הוא מסתמך על פסיקה מבוססת (Rahmani v. כונס הנכסים הרשמי, ג'אנה נ. כונס הנכסים הרשמי, גל נ' מוטי בן ארצי, מוחרב נ' עו"ד שמואל מיכאל) להגדיר הליכי חדלות פירעון כתקופת חסד חקיקתית המציעה הזדמנות לשיקום כלכלי. עם זאת, חסד זה מותנה בהתנהלותו הכנה והשיתופית של החייב. בית המשפט שב ומדגיש כי על החייב חלה "חובת גילוי מוגברת", עליו לעמוד במגבלות שהוטלו עליו (לרבות תשלומים שוטפים ושיתוף פעולה עם הנאמן הממונה) ולמסור את כל המידע הנדרש (רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן, מיכאלי נ' מנהל מיוחד, תיק רחמני). * **השלכות אי קיום ונטישת הליכים:** המקרה מוכיח בבירור כי אי עמידה של חייב בצווי בית המשפט ובהוראות הנאמן, לרבות תשלום תשלומים שוטפים, הגשת דוחות הכנסות והוצאות ושיתוף פעולה כללי, כמוה כנטישת הליכי חדלות הפירעון. בית המשפט, במקרה זה, העניק ליחיד ארכות מרובות לתיקון מחדליו, אך לאחר אי ציות מתמשך, קבע כי ההליכים יבוטלו ללא הודעה נוספת. * **שיקול דעת שיפוטי במתן הארכות והטלת תנאים:** בית המשפט הפעיל את שיקול דעתו במתן ארכות לחייב לתיקון מחדליו. עם זאת, הארכות אלה היו מותנות. פסק הדין מתאר מועדים ספציפיים עם השלכות ברורות לאי עמידה בהם. יצוין, כי התנאים להגשת בקשה לביטול פסק הדין או בקשה עיקרית חדשה מחמירים, המחייבים צירוף אישור הנאמן להסרת מחדלים והפקדה כספית להוצאות, תוך התייחסות להלכה שנקבעה בבג"ץ גמיל אלקצאזי נ' גמיל אלקצאזי נ'. הכונס הרשמי ("כלל אל-קצאזי"). * **תחולת "הלכת אלקצאזי" על חוק חדלות הפירעון החדש:** פסק הדין מאשר במפורש את המשך הרלוונטיות והחלתה של "הלכת אלקצאזי" על הליכי חדלות פירעון המתנהלים מכוח חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש, התשע"ח-2018, כפי שעולה מההפניה לרע"א 663/21 שיח' יוסף מנאר נ. הממונה על הליכי חדלות פירעון. זה מדגים עקביות שיפוטית בשמירה על דרישות פרוצדורליות לפתיחה או פתיחה מחדש של ענייני חדלות פירעון. * **חלוקת כספים והוצאות:** פסק הדין מבהיר את סדר העדיפות לחלוקת כל הכספים שנצברו בקופת החייב המוחזקים על ידי הממונה. כספים אלה מוקצים תחילה לכיסוי הוצאות ההליך (דמי נאמן ודמי פיקוח), בהתאם לתקנות הרלוונטיות (תקנות החברות (מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981) או נהלי הממונה, לפי הגבוה מביניהם. כל יתרה שנותרה תחולק בין הנושים, בכפוף לחוק החל. **חידושים משפטיים:** בעוד שהמקרה מיישם בעיקרו עקרונות משפטיים מבוססים, חשיבותו נעוצה בניסוח ברור ובאכיפה קפדנית של עקרונות אלה במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש, התשע"ח-2018. פסק הדין מהווה תקדים חזק המחזק את כוונת המחוקק לעודד השתתפות נמרצת ותום לב מצד חייבים העוברים שיקום. הדגש על "חובת הגילוי המוגברת" והמתאם הישיר בין אי ציות לנטישת הליכים הם נקודות מפתח התורמות ליישום המעשי של החוק החדש.