סע"ש 48679-11-18

תקציר

בית הדין קבע כי התובעת, מנהלת מרפאה, לא הייתה זכאית לפיצויי פיטורים עם התפטרותה, שכן ההרעה בתנאי העבודה עקב מחסור בעובדים ושינויים ארגוניים לא היוותה נסיבות בהן אין לצפות מהעובד להמשיך לעבוד. תחושותיו הסובייקטיביות של העובד נבחנו באופן אובייקטיבי, ומאמצי המעסיק לטפל בחוסרים נחשבו סבירים. כמו כן, בית הדין דחה את התביעה בגין הפרת חוזה עבודה בגין אי אספקת ציוד וצוות, שכן טענות אלו לא הוכחו. עם זאת, בית הדין קיבל חלקית את התביעה בגין עוגמת נפש הקשורה להתנהלות המעסיק בתקופת ההודעה המוקדמת. מעשיה של הנתבעת בהצבתו של התובע בתפקיד זוטר ומנעו ממנו לבצע עבודה מועילה היו פוגעניים שלא לצורך. עם זאת, הפיצוי שנפסק בסך 10,000 ₪ בגין עוגמת נפש קוזז מיתרת ההלוואה של התובע בסך 20,684.80 ₪ לנתבעת. בסופו של דבר, נדחתה תביעתם של התובעים לפיצויי פיטורים ולפיצויים בגין הפרת חוזה, והם חויבו לשאת בהוצאותיהם המשפטיות, בסך 8,000 ₪, שישולמו בתוך 30 יום. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי בירושלים בתוך 30 יום.