ע"פ 5107/14

תקציר

הכרעת הדין הנדונה היא ביחס לערעור על גזר הדין, שם טענה ההגנה כי העונש שהוטל על מערער קטין היה חמור מדי ולא שקל במידה מספקת את שיקול שיקומו של המערער כקטין. ערכאת הערעור, לעומת זאת, מצאה כי בית המשפט המחוזי אכן שקל את שיקומו של המערער, וכי עליונותו של שיקול זה אין פירושה תמיד כי שיקום אפשרי בכל מקרה. מעשיו של המערער גרמו נזק חמור לתינוק בן שנתיים, דבר שבית המשפט ראה בו עדות קשה לסכנה שבמעשים אלה. כמו כן, נמצא כי המערער לא הביע כל חרטה על מעשיו והתגאה בהם, דבר המצביע על יחס מדאיג ועל סכנה ברורה לאחרים. בית המשפט התייחס גם לטענה בדבר הפער בין עונשו של המערער לעונשם של שותפיו לנאשם, ומצא כי ההבדלים בעונשם היו מוצדקים בהתבסס על נסיבותיו הפרטניות של כל נאשם. בסופו של דבר, הסכימה ערכאת הערעור כי העונש שהוטל על המערער היה הולם ואינו חורג מהמדיניות הראויה, ועל כן דחתה את הערעור. השופט ש' ג'ובראן, והשופט ח' מלצר הסכימו עם ההחלטה.