ת"א 70169-03-23

תקציר

התובע, שהגיש תביעה בשנת 2018 בבקשה לסעד הצהרתי בגין בעלות על חלקת קרקע, מבקש כעת לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי שדחה את תביעתו. כמו כן, הוא מבקש לבטל פסק דין מאוחר יותר של בית משפט השלום שדחה תביעה כספית קשורה נגד אותם נתבעים. לטענת התובעת, פסק דינו של בית המשפט המחוזי התקבל במרמה ולכן יש לבטלו. לגופו של עניין, הוא טוען כי המשיב אמיר טבעון טען בכזב כי אינו חייב לתובע כספים כלשהם, דבר שהשפיע על החלטת בית המשפט לדחות את התביעה. עם זאת, השופט מגיע למסקנה כי אין מקום לטענות התובע. התובע היה מיוצג על ידי בא כוחו כאשר הסכים לדחות את תביעתו כנגד אחד הנתבעים ולמשוך את תביעתו נגד טבעון. הוא היה מודע לחובה של טבעון כלפיו וקיבל החלטה מושכלת. כמו כן, פסק הדין נגד הנתבעת ניתן במנותק מטענות המרמה סביב חובותיה של טבעון. התובע גם אינו עומד בתנאים לביטול פסק דין בעילה של מרמה, שכן הראיות שהוא מציג אינן חדשות וניתן היה להשיגן בשקידה סבירה טרם ההליך המקורי. בנוסף, השופטת מציינת כי טענת התובע בדבר היעדר ראיות מספיקות בעת ההליך הקודם מפתיעה ואינה נופלת בגדר החריג לגילוי עובדות חדשות לאחר הכרעת הדין. לבסוף, מציינת השופטת כי יש לדחות את תביעתה הנוכחית של התובעת גם בגין אי הצטרפותה של טבעון, צד הכרחי להליך. מכל הטעמים הללו, השופט קובע כי יש לדחות על הסף את תביעת התובע לביטול פסקי הדין הקודמים, ומורה לתובע לכסות את הוצאות הנתבעים, בסך 7,500 ₪.