עת"מ 32137-10-18

תקציר

השופט דחה את העתירה נגד החלטת רשות התחבורה שלא להסיט קווי אוטובוס בסמוך לביתם של העותרים. החלטת הרשות נמצאה סבירה, חוקית ומקצועית, ללא פגמים מינהליים, ובית המשפט אינו יכול להחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתה של הרשות. השופטת ציינה כי על מיקום התחנה לא היה שנוי במחלוקת במשך שנים רבות, והרשות בחנה לעומק את טענות העותרים - ואף ערכה ביקור חריג באתר - ולא מצאה סיבה לשנות את מסלולי האוטובוסים. טענות העותרים בדבר מפגעים, מידתיות ופתרונות חלופיים לא הספיקו כדי להצדיק את התערבותו של בית המשפט בנושא, במיוחד כאשר הן נגעו לתחומי משפט אחרים וחייבו דיוני הוכחות. עוד הדגישה השופטת כי החלטת הרשות התקבלה כדין במסגרת הסמכויות שהוענקו לה בתקנות התעבורה. גם ההנחיות והשיקולים ששימשו את הרשות בקבלת החלטתה נבדקו ביסודיות ונמצאו סבירים. לפיכך, העתירה נדחתה, והעותרים חויבו לשלם ביחד 7,500 ₪ הוצאות לכל אחת משתי קבוצות המשיבים.