עת"מ 73098-06-20

תקציר

פסק דין זה עוסק בשתי עתירות המערערות על אישור תכנית להקמת חוות טורבינות רוח ביער יתיר לייצור חשמל. העותרים טענו כי בהליך התכנוני נפלו פגמים פרוצדורליים ומהותיים רבים, וכי ההחלטות אינן סבירות. הם הדגישו את ההשפעה החזותית של הטורבינות, את הפגיעה בנוף ואת פוטנציאל הרעש והמהבהב המטרד. עם זאת, בית המשפט מצא כי החלטות מוסדות התכנון התקבלו בסמכות ועל בסיס תשתית עובדתית כוללת, בהתחשב בכל הגורמים הרלוונטיים כגון הצורך במקורות אנרגיה מתחדשים, התועלות הסביבתיות וההשפעה המוגבלת על היער והנוף. בית המשפט הדגיש כי אין בכך כדי להחליף את שיקול דעתם של מוסדות התכנון, והחלטותיהם היו סבירות ולא נפלו בהן פגמים מהותיים. כמו כן, בית המשפט דן בהתאמתה של התכנית לתכניות מתאר ארציות רלוונטיות ולא מצא פגמים משמעותיים. כמו כן נדחתה טענות בדבר אפליה בנוגע למדיניות התכנון במחוז הדרום והיעדר בחינת חלופות. באשר לטענות על בריאות הציבור, ציין בית המשפט כי התכנית עמדה במרחקים הנדרשים מאזורים רגישים וכי אין חובה לבצע תסקיר השפעה על בריאות הציבור. בית המשפט הכיר בהשפעות הנופיות וערך הנכסים, אך הדגיש כי אלה נשקלו כדין על ידי מוסדות התכנון. בסופו של דבר דחה בית המשפט את העתירות והדגיש כי ההליך התכנוני היה יסודי וההחלטות היו סבירות. עם זאת, בשל פגמים מסוימים בהליך, היו העותרים פטורים מתשלום הוצאות ההליך.