רע"ב 425/09

תקציר

בספטמבר 1999 נפצע פנחס בוחבוט מירי שמאוחר יותר היה יעד לרצח, שהסתיים במותו. הנאשם, שהיה מעורב בקשירת הקשר, הודה בעבירה ונידון לחמש שנות מאסר במסגרת עסקת טיעון, שאמורה להסתיים באוגוסט 2010. לאחר שריצה שני שלישים מתקופת המאסר, ביקש הנאשם שחרור מוקדם, אותו אישרה ועדת השחרורים בתחילה. עם זאת, החלטה זו בוטלה על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב בעקבות ערעור. הנאשם עתר למתן רשות ערעור על החלטה זו, אך בתסקיר לא נקבע כי אין עילה המצדיקה שינוי החלטת בית המשפט המחוזי, במיוחד נוכח הראיות בדבר מסוכנותו העתידית הפוטנציאלית של הנאשם. השופט א' גרוניס התווה את המבחנים המתאימים לערעורים במקרים של ערעורי אסירים, תוך הבחנה בין החלטות מינהליות לבין החלטות מעין שיפוטיות, והדגיש כי ערעורים על החלטות ועדת שחרורים נופלים תחת הקטגוריה השנייה וראויים לביקורת מחמירה יותר. שני השופטים גרוניס ומ' נאור הסכימו כי יש לדחות את הבקשה. בסופו של דבר, פסק הדין העדיף להשאיר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, ודחה את הבקשה לשחרור מוקדם.