ע"פ 44101-05-11

תקציר

הערעור מתייחס להרשעה בכך שלא קיימה, בפעם השלישית, צו שיפוטי להריסת מבנה שנבנה באופן בלתי חוקי. המערער טען כי יש למחוק את כתב האישום על יסוד הגנת הצדק, בשל פגמים לכאורה בהליכי התכנון הנוגעים לייעוד אדמתו, אשר לטענתו מנעו ממנו להכשיר את הבנייה. בית המשפט קבע כי לא נפל פגם בהחלטה להעמיד לדין את המערער בגין העבירה הנוכחית, וכי ההליך הפלילי לא פגע בתחושת הצדק וההגינות. בית המשפט הדגיש כי המערער הורשע בעבר פעמיים באותה עבירה, ולא מילא אחר צו ההריסה, ואף לא הגיש בקשה להארכת מעצר. זאת ועוד, המערער לא ערער על החלטות התכנון שמצא פגומות. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין מדובר במקרה חריג המצדיק את ביטול כתב האישום בעילה של צדק. אשר לעונש, מצא בית המשפט כי הפעלת המאסר על תנאי הייתה הכרחית, וכי הקנס שהטיל בית משפט קמא – אשר הביא בחשבון את נסיבותיו האישיות של המערער – לא היה חמור מדי. לפיכך נדחה הערעור הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין. המערער חויב להתחיל בעבודות שירות ולשלם את הקנס בתשלומים.