ב"ל 10959-07-22

תקציר

השופטת החליטה לדחות את תביעתה של עובדת נגד מעסיקה, מר רביע, לתשלום דמי לידה. העובדת טענה כי עבדה אצל מר רביע במכולת שלו, אך השופטת מצאה סתירות רבות בה ובעדויות העדים שערערו את אמינותם. כך למשל, בתצהירה של העובדת היא ציינה כי היא עובדת שישה ימים בשבוע, אך תלושי השכר הציגו תמונה שונה. בנוסף, טענותיה של העובדת בדבר לוח הזמנים ושעות עבודתה סתרו זו את זו, והיא לא הצליחה לספק הסבר עקבי להיעדרותה מהעבודה. המעסיק גם הטיל ספק באמיתות חתימות העובדת על מסמכים מסוימים ובנכונות טענותיה לגבי אופן תשלום השכר ואופי עבודתה. עוד ציינה השופטת כי הן העובד והן המעסיק לא הציגו תלושי שכר מקוריים, ובמקום זאת הציגו תדפיסים עדכניים, ששחקו את אמינות ראיותיהם. ככלל, השופטת לא סברה כי העובד עבד אצל מר רביע כנטען ולכן דחתה את התביעה. עם זאת, לאור אופיו הביטחוני של ההליך, החליטה השופטת שלא לחייב את העובד בהוצאות, למרות הפיטורים. לשני הצדדים זכות ערעור של 30 יום מיום קבלת פסק הדין.