ת"א 13865-05-16

תקציר

השופט החליט לפסוק לטובת התובעים, ולקבל את טענתם כי על הנתבע לפנות את הנכס המושכר. החלטה זו מבוססת על מספר נקודות מפתח. ראשית, השופטת מציינת כי טענת הנתבעת כי חתמה על הסכמי החכירה במרמה היא בעייתית מבחינה משפטית ואינה מחזיקה מעמד, שכן הסכמי המקרקעין אינם בטלים אלא ניתנים לביטול בלבד. בנוסף, השופטת דוחה את טענת הנתבעת בדבר הבעלות על הקרקע, וקובעת כי המסמכים שהוצגו אינם תומכים בטענתה וכי מסמכי התכנית הנ"ל אינם מקימים זכויות כלשהן בנכס. השופטת דנה בהרחבה בהסכמי השכירות ומגיעה למסקנה כי החזקתה של הנתבעת בנכס נובעת אך ורק מההסכמים עליהם חתמה עם התובע. לדברי השופטת, הנתבעת אינה יכולה להחזיק בו זמנית בנכס בהסכמת התובעת ולשלול את זכותה של התובעת להעניק לה את הנכס. עיקרון זה, המחוזק במספר תקדימים משפטיים, מונע מהנתבעת לטעון כי התובעת נעדרת זכויות בחכירה. עוד מדגישה השופטת כי כל שאלה הנוגעת לדבקות התובעת בהסכמים עם בעלי הקרקע אינה רלוונטית לעמדת הנתבע ויש ליישב אותה בנפרד. לפיכך, השופט מורה לנתבע לפנות את המושכר בתוך 45 יום ופוסק לתובע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪, שישולמו תוך 30 יום. פסק דין זה הוא סופי, ועל הנאשם לקיימו.