ה"פ 971/08

תקציר

המבקשת, מיכל אזולאי, ביקשה להצהיר על עצמה כבעלים היחיד של דירה שחלקה בעבר עם בעלה לשעבר, יוסף אזולאי, ולבטל צו עיקול שהטיל המשיב, בנק לאומי לישראל בע"מ, על זכויותיו של יוסף בדירה. הבנק טען כי הסכם הגירושין, שהיווה את הבסיס לתביעתה של מיכל, הוא הסדר פיקטיבי שנועד להבריח את נכסיו של יוסף ולכן אין להכיר בו. בית המשפט מצא צדק בטענות הבנק. ניכר היה כי הסכם הגירושין, שאושר זמן קצר לאחר חתימתו וטרם הטלת צו העיקול, נכרת אך ורק במטרה להגן על הדירה מפני נושיו של יוסף. עדות לכך היא העובדה שההסכם לא מומש בפועל, כאשר יוסף המשיך להתגורר בדירה ולא חתם על המסמכים הדרושים להעברת הבעלות למיכל. יתר על כן, ההסכם לא התייחס להיבטים מכריעים בחייהם של בני זוג גרושים, כגון משמורת ילדים ומזונות, מה שמצביע על כך שמטרתו העיקרית היא להגן על הנכסים ולא להקל על פרידה. סתירות בעדותה של מיכל ואי חשיפתה בפני בית המשפט מידע מרכזי, לרבות הסכם גירושין קודם ותיקון נוסף להסכם, החלישו עוד יותר את עניינה וחיזקו את הרושם בדבר אי תקינות ההסכם. כתוצאה מכך, דחה בית המשפט את תביעתה של מיכל והורה לה לכסות את הוצאות המשפט של הבנק. בפסק הדין הודגש כי אין להעניק סעד מן היושר לצדדים הפועלים בחוסר תום לב, תוך הדגשת אופיו הפיקטיבי של הסכם הגירושין וחוסר גילוי הלב של המבקש לאורך כל ההליך המשפטי.