עת"מ 16188-12-12

תקציר

פסק הדין דוחה את העתירות שהובאו בפני בית המשפט, אשר טען כי הקלה מבוקשת לגובה הבנייה תהווה סטייה משמעותית מ"דרישת הבנייה" והתכנון של השכונה. פרשנותם של העותרים נחשבת בלתי סבירה, שכן הסעד המבוקש נבחן באופן מקצועי ואושר על ידי רשויות התכנון, שלהן שיקול הדעת לקבל החלטות מסוג זה. ועדות התכנון בחנו בקפידה את השפעת ההקלה המבוקשת על הסביבה והגיעו למסקנה כי היא לא תחרוג באופן משמעותי מהתכנית ולא תפגע באופי הסביבה ובחזותה. יתר על כן, העתירות טוענות כי נפגעה זכותן לטעון טיעון, דבר שפסק הדין דוחה בתוקף, שכן לעותרים ניתנה הזדמנות מספקת להשמיע את טענותיהם. בית המשפט מדגיש כי הוא אינו יושב כערכאת ערעור אלא כגוף מינהלי, ולא יתערב בהחלטות ועדות התכנון, המחויבות לפעול לטובת הכלל, אלא אם כן יימצאו בלתי סבירות או בלתי חוקיות. עוד מוזכר כי העותרים פנו לבית המשפט בחוסר תום לב, דבר המנוגד לעקרונות המשפט המנהלי. בכך מחזקים פסקי הדין את סמכותן של ועדות התכנון ואת תפקידו המוגבל של בית המשפט להתערב בהחלטותיהן. העותרים חויבו לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪.