עת"מ 246/09

תקציר

העותרת הפעילה את חוף הרחצה זיקים ולא שילמה את חשבונות המים לשנים 2006 ו-2007, בסך כולל של 255,753 ₪. המועצה המשיבה דרשה תשלום ולבסוף נקטה צעדי גבייה מנהליים, מה שהוביל את העותר להגיש עתירה לסעד הצהרתי. בעתירה נטען כי אל לה למועצה להשתמש באמצעי גבייה מינהליים וכי כמויות צריכת המים אינן מוצדקות ואינן סבירות. בית המשפט קבע כי למועצה סמכות חוקית לנקוט בפעולות גבייה מנהליות מכוח פקודת העיריות ופקודת המועצות המקומיות, המעניקות סמכות זו במפורש לרשויות המקומיות. טענות העותר בדבר הסכומים המגיעים להן עשויות להיות מוצדקות, אך יש להתייחס אליהן בבית משפט אזרחי ולא מינהלי. העתירה נדחתה, שכן המועצה פעלה במסגרת סמכותה, אך ניתן לעותר צו ביניים של 15 יום שיאפשר לו לבקש סעד בבית משפט השלום, שם ניתן יהיה לקבוע את שווי הסכסוך. העותר חויב לשלם למשיב הוצאות בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ.