חדל"ת 30487-04-23

תקציר

פסק הדין נסוב סביב שתי סוגיות מרכזיות הקשורות לבקשה להסדר חוב שהגישו חברה ובעל השליטה בה. ראשית, השופט פוסק בגורלו של תיק חדלות הפירעון הקשור לבקשת הפשרה, שנתקע בשל היעדרותו הממושכת של בעל השליטה מהארץ והיעדר המסמכים הדרושים, לרבות חוות דעת כלכלית. לאור חוסר הפעילות והמועד האחרון המתקרב למקרים מסוג זה, השופט מחליט לפזר את תיק חדלות הפירעון ולבטל את הקפאת ההליכים נגד החברה ובעל המניות. משמעות הדבר היא שהנושים יכולים לקדם את האינטרסים האישיים שלהם. עם זאת, השופט מעניק תקופת חסד של 30 יום לפני כניסת הפירוק לתוקף, מה שמאפשר לצדדים המעורבים להתכונן ולבא כוחו של בעל המניות לפתוח בהליך חדלות פירעון חדש. שנית, פסק הדין דן בהפעלת ערבויות שניתנו להבטחת חזרתו של בעל השליטה לישראל, שהיוו תנאי להסרת צווי היציאה מהארץ נגדו. בעל המניות לא חזר כמובטח, והשופט קובע כי אופיין הבלתי מותנה של הערבויות מחייב לאכוף אותן. השופט מבחין בין הערבויות השונות, חלקן ספציפיות להסדר החוב וחלקן ניתנו להבטחת תשואת בעל המניות. מנהל ההסדר מונחה להגיש בקשות למתן הוראות לגבי גורלה של כל ערבות, מתוך הבנה כי אין לחייב נושים להמתין ללא הגבלת זמן לכספם. פסק הדין מדגיש את חשיבותן של ערבויות בלתי מותנות לשמירה על שלמות מנגנון הסרת צווי היציאה מן החוץ ולהגנה על זכויות הנושים. גם ההחלטה על מימוש הערבויות נדחית ל-7 בפברואר 2024, מה שנותן לבאי כוח בעלי המניות שהות להכין את תגובתם.