תא"ק 1930/09

תקציר

בפסק דין זה חוזרת השופטת תחילה על מערכת היחסים בין המשיבים – הורי המנוח – לבין המבקשים, שהם נתבעים, בדבר ערבות משותפת חתומה בגין חיובי חברה לבנק. המשיבים הגישו תביעה למתן פסק דין מקוצר כנגד המבקשים, אותה עתרו המבקשים לדחייה, בטענה כי התביעה אינה עומדת בדרישות תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, ועל כן אין לדון בה בהליך של פסק דין מקוצר. כן עתרו המבקשים למחיקת כותרת התביעה. השופטת פותחת בדחיית בקשת המבקשים למחיקת הכותרת, בקובעה כי תביעת המשיבים עומדת בדרישות להליך פסק דין מקוצר בהיותה תביעה לסכום קצוב הנתמכת בראיות בכתב, כמתחייב מתקנה 202(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי. השופט מדגיש כי בשלב זה בית המשפט אינו עוסק לגופו של עניין או לפרשנות המסמכים. באשר לבקשתם החלופית של המבקשים למתן רשות להתגונן, נעתר השופט לבקשה זו מבלי לקיים דיון, לאור פסיקות בית המשפט העליון שהתקבלו לאחרונה בנושא, הזמן הרב שחלף מאז האירועים המדוברים והצורך לייעל את הדיון. השופטת מדגישה כי החלטה זו נעשית על מנת לחסוך זמן שיפוטי ולתת למבקשים את יומם בבית המשפט. לבסוף, השופט קובע כי תצהירי המבקשים בבקשת רשות ההגנה ישמשו ככתבי ההגנה שלהם. הצדדים מונחים לנהל הליכים מקדמיים והתיק יועבר לשופט לדיון נוסף.