ת"מ 138/07

תקציר

המבקשת ביקשה לאשר תובענה ייצוגית נגד רשות המסים בישראל (המשיבה) בדבר הנחיותיה למוסדות פיננסיים לניכוי מס במקור על רווחי הון. המבקשת טענה כי הנחיותיו של המשיב גרמו לגביית מס מופרזת משום שהן קבעו חישובים חודשיים ולא חישובים שנתיים, וביקשו החזר כספי מבלי לדרוש מכל אחד מחברי הקבוצה להגיש דו"ח מס אישי, הכרוך במשאבים כספיים ואישיים. בית המשפט אמנם הכיר בטעותו של המשיב בהנחיותיו, אך מצא כי המנגנון המתאים להחזר מס מחייב נישומים להגיש דוחות. משכך, קבע בית המשפט כי תובענה ייצוגית לא תייעל את ההליך ובמקום זאת תהיה גישה מיותרת ולא יעילה. מסקנה זו הושגה תוך בחינת תכליתם של דיני המס, תפקידן של תובענות ייצוגיות בסכסוכי מס ואופיו המשני של חוק התובענות הייצוגיות ביחס לפקודת מס הכנסה. זאת ועוד, מאחר שהמשיבה הסכימה להשיב מס מופרז עם קבלת הדו"ח ומנגנון הגבייה כבר תוקן, בית המשפט לא ראה תועלת באישור התובענה הייצוגית. תחת זאת, היא דחתה את הבקשה אך פסקה למבקש 50,000 ₪ כגמול ו-100,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, תוך הכרה בתרומה שניתנה לתהליכים שהובילו לפשרה.