עפ"ת 27143-01-10

תקציר

המערער הורשע בנהיגה בשכרות ובנהיגה רשלנית, שגרמה לתאונת דרכים קשה עם פציעות ונזק לרכוש. בית המשפט לתעבורה בתל אביב גזר עליו ארבע שנות פסילה בפועל מנהיגה ושנת מאסר על תנאי למשך שלוש שנים. המערער ערער וטען כי הכרעת הדין התבססה על ממצאים עובדתיים שגויים וכי העונש מופרז. בית הדין לערעורים דחה את הערעור. בית המשפט לא מצא הצדקה להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא, שהיו מנומקות היטב והתבססו על ראיות משמעותיות, לרבות ראיות DNA הקושרות את המערער למושב הנהג. בית המשפט שקל גם את טענות המערער בדבר מהימנות העדים, ולא מצא סיבה לסטות מהערכות בית משפט קמא. זאת ועוד, בית המשפט לערעורים אישר את העונש, בהתחשב בחומרת העבירות, חוסר אחריותו של המערער ועברו הפלילי והתעבורתי. בית המשפט הגיע למסקנה כי עונשו של בית משפט קמא היה מאוזן והביא בחשבון נסיבות מקלות. לפיכך, הערעור הן על ההרשעה והן על גזר הדין נדחה.