ת"א 16010-02-16

תקציר

נסוב סביב תביעת רשלנות רפואית שהגישו המשיבים 3 ו-4 נגד המשיב 1, בטענה כי התרשל בביצוע בדיקת מערכות עובריות, וכתוצאה מכך הולדה שלא כדין של המשיב 2, שנולד עם מומים במערכת העצבים המרכזית. המשיבה 1, מצידה, הוציאה הודעת צד ג' למבקשת, מדינת ישראל, בטענה כי הנחייתה בדבר צריכת חומצה פולית לא קוימה, ובכך תרמה לנזק. המבקש ביקש לדחות את הודעת הצד השלישי, בטענה שהיא מופרכת ואינה נתמכת בחוות דעת רפואית. מנגד, המשיב 1 טען כי עובדי המבקשת לא קיימו את ההנחיה וביקש שיפוי. עם זאת, בית המשפט לא מצא טעם בטענותיו של המשיב 1, שכן מעשיו של המבקש לא היו קשורים לטענות נגדו. השופטת קבעה כי ההודעה לצד שלישי אינה מוצדקת והורתה על ביטולה, יחד עם הודעת המבקש לצד רביעי. בנוסף, חויב המשיב 1 לפצות את המבקש בגין הוצאות הבקשה בסך של 11,700 ₪. ההחלטה התקבלה על סמך הטענה שבפני בית המשפט בלבד, תוך התעלמות מטענות התביעה הקודמת.